ביאור:בראשית מט יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית מט יט: "גָּד, גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ, וְהוּא יָגֻד עָקֵב."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מט יט.


גָּד, גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ[עריכה]

מטרת הברכות של יעקב[עריכה]

יעקב מודיע מה יקרה "בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (ביאור:בראשית מט א), ולא 'בקץ הימים', והכוונה כאשר הם יגיעו לארץ המובטחת.

ומטרתו להציג את אופי הבנים, ולהנחות מי ימלוך עליהם בהצלחה. ("אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִּקְהֶינָה" (יחזקאל יח ב), מעשה אבות סימן לבנים.)
ראו הרצאת הרב אורי שרקי: |האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים.

גד אינו מתאים להיות מלך על בני ישראל[עריכה]

"יְגוּדֶנּוּ", "יָגֻד" - שורש 'גוד' - להתגודד, לריב, להלחם, להאבק, לשחק במלחמה, ככתוב: "וַיִּקְרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וַיִּתְגֹּדְדוּ כְּמִשְׁפָּטָם בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים עַד שְׁפׇךְ דָּם עֲלֵיהֶם" (מלכים א יח כח).
"גְּדוּד" - קבוצת לוחמים, יחידה בעלת משמעות צבאית, צבא שלם, ככתוב: "וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהֹוָה לֵאמֹר אֶרְדֹּף אַחֲרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה הַאַשִּׂגֶנּוּ" (שמואל א ל ח).

גד מתאים להיות מפקד צבא, ראש גדוד. לצאת ולשחק בחילים, ככתוב: "יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים, וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ" (שמואל ב ב יד), פעם ינצח, ופעם ינצחו אותו. חיילים ימותו, אבל הוא יצור צבא חדש למשחקיו.
הוא יפקד על החיילים ויחיה בשדה כל חייו. הוא יתן פקודות ואנשים יצייתו לו, ולא דינם מוות מידי.

אדם כזה לא מתאים להיות מלך טוב, למרות שהרבה מאוד מלכים וקיסרים היו קציני צבא לפני עליתם לשלטון העליון. נראה שהרבה קצינים שנעשו שליטים בכוח, נהפכים בעיקר לדקטטורים אלימים ותקיפים, והעם מחכה בקוצר רוח למותם. כמובן יש דוגמא של נפוליאון בונפרטה שהיה קצין תותחנים, עלה להיות מפקד הצבא, מינה את עצמו לקיסר, עשה מפעלים גדולים וחשובים, והעם הצרפתי אהב אותו מאוד עד ימינו.

לכן בשלטון דמוקרטי, מפקד הצבא כפוף לראש המדינה, כדי לשלוט על מפקד הצבא שלא ישתולל.

סוף דבר[עריכה]

לא נראה שיעקב צדק בתאורו, ושבט גד לא נשא תפקידים צבאיים, ולא היה בעל משמעות מלחמתית.